חיסול ממוקד

מאז שהופיעה לראשונה בישראל בשנת 1999, מאיימת חדקונית הדקל האדומה כמעט על כל מיני הדקלים בארץ והספיקה להסב נזקים עצומים ▪ מה אנחנו יודעים עליה ואיך נתמודד ? ▪ חיפושית על הכוונת

אם אתם מגדלים דקלים, ועדיין לא שמעתם על חדקונית הדקל האדומה, סביר להניח שתפגשו בה בקרוב. חדקונית הדקל האדומה היא חיפושית גדולה יחסית, שפלשה אלינו בשנת 1999 מדרום מזרח אסיה דרך ירדן ומצרים. בשש-עשרה השנים שהיא כאן, גורמת החדקונית לנזקים בלמעלה מ – 20 מיני דקלים ומאיימת על רוב הדקלים בארץ. החדקונית ההרסנית הזו פוגעת בשדרות נוי ומכלה מטעים שלמים של דקל תמר, מסבה נזק נופי בישובים רבים שדקלים מעטרים את רחובותיהם ונזק כלכלי עצום לחקלאים.

חדקונית הדקל האדומה, שגודלה הוא כ – 3.5 ס"מ היא חיפושית תוקפנית וחזקה במיוחד. התפשטותה למרחקים גדולים מתרחשת בעיקר על ידי העברת חומר צמחי נגוע (חוטרים ודקלי נוי), אבל היא יודעת גם לעוף, ומצליחה לגמוע מספר ק"מ ביממה.

חדקונית הדקל האדומה

בדרום מזרח אסיה תקפה חדקונית הדקל האדומה בעיקר דקל קוקוס, ואילו באירופה ואגן הים התיכון בכלל ובישראל בפרט, יש לה העדפה ברורה לדקל קנרי, אבל לא רק. כשאין קנרי בסביבה, היא אינה בוחלת במיני דקלים אחרים, ותתקוף ללא רחם גם דקל תמר, וושינגטוניה או דקל טבעות (ובמילים אחרות: אם יש דקל – יש חדקונית).

חדקונית הדקל האדומה מתיישבת בעץ, מטילה את ביציה באזורי מסתור שונים שהיא מוצאת בו (עד 300 ביצים בודדות בפרק זמן האורך כחודש וחצי), וכעבור ימים ספורים בוקעים הזחלים אשר מכרסמים ומכלים את הדקל בהדרגה מבפנים.

סוגי הדקלים שהיא תוקפת נבדלים זה מזה באזורי הפגיעה ובסימני הנזק שניתן לזהות.  בדקל קנרי, לדוגמה, הפגיעה היא על פי רוב בצמרת העץ שבה מתפתחת אוכלוסייה של עשרות עד מאות חיפושיות, והנזק מתבטא בנפילת הכותרת. בשלבים הראשונים, ניתן בדרך כלל לראות סימני כרסום בכפות. בדקל תמר לעומת זאת, ניתן יהיה להבחין לעיתים בנוזל בעל ריח רע המופרש מהגזע, במחילה עם סיבים לעוסים, או לשמוע את פעולת הכרסום של הזחלים בעץ. במקרים אחרים יכול העץ פשוט ליפול בפתאומיות.

כך או כך, הבעיה הגדולה בהתמודדות עם חדקונית הדקל האדומה היא שלא ניתן להבחין בנזקים, אלא בשלבים מאוחרים יחסית. הטלת הביצים והתפתחות הזחלים הצעירים מתרחשת בתוך העץ, והפגיעה הראשונית היא לרוב ללא עדות חיצונית.

מלחמה ביולוגית

בעיה אמרנו? נכון. אבל יש פתרון. קיימות כיום בישראל שיטות וטכנולוגיות שונות לטיפול בעצים נגועים ומלכודות שנועדו ללכוד את המזיק ולמנוע את התרבותו.

המלכודת החדשנית והאפקטיבית ביותר (המכונה PICUSAN) היא חלק מפתרון כולל להתמודדות עם חדקונית הדקל האדומה. זוהי מלכודת ביולוגית  לניטור החדקונית, לכידתה וצמצום אוכלוסייתה העתידית באופן משמעותי,  אשר המספקת למעשה מענה לטווח ארוך, באופן ייעודי וממוקד, וללא פגיעה בסביבה.

מלכודת זו היא חלק מפתרון משולב, הנשען על מתודולוגיה שפיתחה חברת BioBee הישראלית, הכולל בין היתר הגמעות כתר, הזרקות גזע ושימוש בנמטודות מועילות במסגרת המלחמה במזיק. באמצעות המלכודת ניתן לזהות את נוכחותן של החדקוניות כבר בשלבים מוקדמים שבהם אין עדיין סימנים נראים לעין, ובה בעת ללכוד אותן לכידה המונית.

המלכודת לניטור וללכידת חדקונית הדקל

יתרונה של מלכודת זו על פני שיטות אחרות הוא בין היתר בהרכב החומרים הייחודי שלה, המבוסס על פרומון התקהלות ומושכנים נוספים שהשילוב ביניהם ממקסם את יכולת לכידתה. כמו כן, כוללת המלכודת אלמנטים נוספים המשפרים את יעילותה (כגון שיפוע, חספוס, גוון וכד').

המלכודת מתאימה לשימוש במטעים חקלאיים, גינות עירוניות וגינות ביתיות פרטיות. התקנתה בשטח היא פשוטה ומהירה ללא צורך בחפירת בורות, ותחזוקתה נוחה וקלה.

בשדרות עירוניות או בגינות ציבוריות המלכודות ממוקמות במרחק של 30 – 40 מטרים מהעצים, ומשמשות אתר משיכה חליפי למזיק. בגינות פרטיות מומלץ להציב מלכודת אחת בגינה, במרחק של מספר מטרים מהעץ.

חשוב מאוד לבדוק את המלכודת אחת לשבועיים, ולהוסיף לה חומרים במידת הצורך. אם המלכודת לוכדת בצורה קבועה או מלאה כמות גדולה של חיפושיות, רצוי לבצע בדיקה יסודית של העצים ולשקול טיפול מונע.

חקלאים ורשויות מוניציפליות המעוניינות להשתמש במלכודות מוזמנות לפנות לצוות Bio Team לקבלת ייעוץ לפתרון כולל.

בעלי גינות פרטיות יכולים לרכוש את המלכודת בסניפי המשביר לחקלאי, במשתלות לצמחי בית ובחנויות ציוד לגינה או דרך שירותי השדה של חברת Bio Bee.

לפרטים נוספים ולהזמנות צרו קשר