חדקונית הדקל האדומה

מבחן המלכודת של חדקונית הדקל האדומה

חדקונית הדקל חדקונית הדקל האדומה, RPW) Rhynchophorus ferrugineus), היא מזיק הניזון מגזע העץ ומתמחה בדקלים. מקורה בדרום אסיה ומלזיה. בשנים האחרונות ניכרת התפשטות החדקונית באגן הים התיכון בכלל ובארץ בפרט. מזיק קשה זה מסכן כיום את גידול התמר למאכל ואת נוף הדקלים של ארצנו. חדקוניות בוגרות הינן מעופפות טובות, הן עפות במשך היום ונפוצות בתעופה למרחק של מספר ק"מ. בוגרים נמשכים לריח מהפונדקאי ומאלו המופרשים על ידי בני מינם (הזכרים). להמשך קריאה

חדקונית הדקל האדומה בענף הנוי

חדקונית הדקל חדקונית הדקל האדומה פרצה לתודעת הגננים במרץ 2009, עת נצפתה לראשונה בתחומי העיר נהריה, בעצי תמר קנרי נגועים. במהרה התברר שהחדקונית חדרה למקומות נוספים, ומאז התפשטה לשאר חלקי הארץ. לכל העוסקים במלאכה היה ברור שיש לשלב כוחות, וגורמים שונים במשרד החקלאות ומחוצה לו מנסים ביחד לבלום את הפגע. להמשך קריאה

נמטודות מועילות בחקלאות

חדקונית הדקלתחום ההדברה המיקרוביאלית בעולם מתרחב והולך. יש התעניינות ופעילות רבה בעניין ובתחום המסחרי של חברות ההדברה והתשומות החקלאיות. זה נובע מגריעה מאסיבית של חומרי הדברה כימיים ומהעלות הרבה של פיתוח תכשירים חדשים. בספרד לדוגמא מיישמים היום נמטודות במטעי נשירים נגד חיפושית הקפנודיס בהיקף של 5,000 הקטאר. יש בתחום זה פוטנציאל גדול, אך תלוי ביישום מקצועי. להמשך קריאה

בחינת מעוף חדקונית הדקל

חדקונית הדקלחדקונית הדקל האדומה היא מזיק שלד אוליגופאגי שמקורו בדרום אסיה ומלזיה הפוגע במספר רב של מיני דקל. על אף מאמצי הניטור וההדברה שננקטו במהלך השנים האחרונות, פגע מזיק זה באלפי עצים באסיה ובאגן הים התיכון והשמיד מאות דקלים גם בישראל (בעיקר קנריים אך גם תמר ווושינגטוניה). עד כה, לא נבחנה יכולת התפוצה המרחבית של החדקונית, אולם ידוע שהבוגרים מעופפים טובים הפעילים בעיקר בשעות האור ומסוגלים לעוף למרחק של מספר ק"מ. להמשך קריאה

מה לעשות כדי למנוע את התפשטות חדקונית הדקל במטעי התמרים בישראל

חדקונית הדקלחדקונית הדקל האדומה פלשה לישראל בסוף שנות ה-90, למטעי צפון ים המלח. חיפושית זו נתגלתה לראשונה במלכודת דלי ובה פרומון התקהלות. את המלכודת נתן יעקב נקש לד"ר כותום, חוקר פלשתינאי, שהציב אותה במטע תמרים ליד נערן. מלכודות נוספות הוצבו על ידי יעקב נקש במטעי הקיבוצים אלמוג וקליה. בתוך זמן קצר התברר שהחדקונית תוקפת רק עצים נושאי חוטרים. על כן, הומלצו טיפולי ריסוס בדורסבן או בקרטה מקס 0.3% בתדירות של אחת ל-3 שבועות על החוטרים והגזע. כמו כן טופלו העצים בהגמעה לקרקע בקונפידור. במקביל פרשנו מלכודות פרומון התקהלות בפיזור של אחת ל-3 דונם. להמשך קריאה