האקרית הצהובה Tetranychus urticae והאקרית האדומה המצויה Tetranychus cinnabarinus הינן מזיקי מפתח בטווח רחב של גידולי ירקות, פרחים, צמחי נוי ועצי פרי ברחבי העולם. האקריות ניזונות על הכלורופלסטים של תאי הצמח ומותירות סימני הזנה צהבהבים אשר ברמות נגיעות גבוהות עלולים להביא להתייבשותם ומותם של עלים וצמחים שלמים. באוכלוסיה צפופה מייצרות האקריות קורים שתפקידם להגן על המושבה וגם לשמש להן אמצעי תעבורה בתוך הצמח ובין צמחים.
ביולוגיה כללית
לאקריות קורים חמש דרגות התפתחות: ביצה, זחל, שתי דרגות נימפה ובוגר. הנקבה הבוגרת מטילה ביצים עגולות (בקוטר 0.15 מ"מ) על צידו התחתון של העלה. לזחל הלבן הבוקע מן הביצה שלושה זוגות רגלים בעוד שלנימפות ולבוגר ארבעה זוגות. הבוגר של האקרית הצהובה הוא ביצתי בצורתו, צהוב-ירקרק ובעל שני כתמים כהים על גבו. בוגר של האקרית האדומה המצויה, צורתו דומה לאקרית הצהובה אך צבעו אדום כהה.
בטמפרטורה 20ºc ולחות נמוכה (כ35%) מטילה נקבה של אקרית הקורים כ7- ביצים ליום. באותה טמפרטורה אך בלחות יחסית גבוהה (95%) מטילה היא רק 5 ביצים ליום. בטמפרטורות 18ºc, 21ºc, 32ºc, ו- 15.5º משלימה האקרית מחזור חיים מביצה עד בוגר בתוך 3.5, 14.5, 21 ו30- יום, בהתאמה.