הדברה משולבת בעגבניה 2013 – דוח ביניים

שלי גנץ –ממ"ר עגבניות שה"מ, נטע מור – תחום הגנת הצומח, שה"מ, שלמה אילני – מדריך גידול – מועצת הצמחים, ליאור אברהם-מדריך גידול שה"מ, עמית שדה- חברת ביובי, גלי אמויאל, הלל כץ – פקחים מלווים, מטעם ביובי.

מבוא

היקף גידול עגבניות מאכל במבנים משתרע על כ-22000 דונם הגדלים לאורך כל ימות השנה. הנגב משמש אזור מרכזי של הגידול (מעל 70%). ממשק ההדברה הנהוג כיום בגידול הינו של הדברה משולבת הכוללת שימוש באמצעים הבאים:

1. אמצעים מכנים – שימוש ברשת 50 מש, מהווה מחסום מפני רוב המזיקים וחוסמת באופן חדירת האקריות והתריפסים.
2. אמצעים אגרוטכנים – שימוש בצמחים מורכבים ובזנים עמידים / סבילים בעיקר לפגעי קרקע ולחלק ממחלות הנוף. שימוש בחיפויי קרקע להקטנת הלחות ומניעת מחלות נוף.
3. שימוש בתכשירי הדברה- השימוש בדבורי הבומבוס להאבקה גרם להפחתה במספר הריסוסים ושימוש במידת האפשר בחומרים "רכים".

הבעיה העיקרית בגידול העגבנייה מבחינת הגנת הצומח היא ההתמודדות עם אקריות קורים. רשת 50 מש, הנמצאת בשימוש בעגבניות, אינה יעילה דיה והאקריות חודרות דרכה. הנזקים העלולים להיגרם על ידי אקריות במידה ולא מטפלים בהם הם גדולים. הבעיה חמורה במיוחד בעונות האביב-קיץ והסתיו. נכון לעכשו, מגדלי עגבניות נוהגים להשתמש בכמויות גדולות של תכשירי הדברה על מנת להדביר את האקריות. בנוסף המזיק פיתח עמידות לחלק גדול מתכשירי ההדברה הנמצאים בשימוש ועלול לפתח עמידות לתכשירים נוספים.
כמו כן, ישנו קושי ביישום תכשירי הדברה בצמחים המודלים הנישאים לגובה של כ-3 מטר מאחר שהתרסיס אינו מגיע לאזור המטרה. הגידול בקיץ נמרץ ומאלץ את החקלאי להנמיך את הצמחים לעיתים קרובות. בעיית מחסור בעובדים, גורמת לאיחור פעולה זו.

במחקר שדה שנערך לאחרונה על ידי מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע וחברת ביובי, נלמדה האפשרות לשימוש באקרית טורפת (Phytoseiulus persimilis) כמדביר ביולוגי. נראה שהאקרית הטורפת, שפוזרה בכמויות גדולות בשטחים, מסוגלת להדביר את המזיק.

בפרויקט זה אנו מבקשים להתוות דרך חדשנית בעיקר באזור הנגב בכל הקשור לממשק ההדברה בעגבניות בבתי צמיחה. הפרוייקט יכלול

1. החדרת מערך פיקוח מקצועי אשר ילווה את שטחי המיזם באופן הדוק וקפדני
2. שימוש באויב טבעי – פיזור אקריות טורפות על מנת להדביר את אוכלוסיית האקרית המזיקה. וכך להטמיע את משטר הדברה של הדברה משולבת ביולוגית בענף הירקות.
3. שימוש בתכשירי הדברה רכים שאינם פוגעים בטורפות אך במידת הצורך מפחיתים את אוכלוסיית המזיקות. פעולות אלה יקטינו את כמות תכשירי ההדברה המיושמים בחממות ובכך יביאו להספקת עגבניות לשוק המקומי וליצוא נקיות, ככל שניתן, מתכשירי הדברה

שיטות וחומרים

לצורך הפרוייקט נבחרו שלשה משקים של עגבניות אשכול בגידול בבית רשת בנגב המערבי.

1. בית הגדי – משק מאור חזן : שני מבני בית רשת הנמצאים בסמיכות זה לזה. האחד בהיקף של 17 דונם ששימש כחלקה לריסוסים הכימיים, גודלו שני זני עגבניות באשכול, מוזה ואנטונלה שנשתלו בתאריך שתילה: 1.7.13. השני בהיקף של 15 דונם ,ששימש לטפולים הכימיים, כביקורת, זן מוזה שנשתל בתאריך 1.7.13.
2. אוהד – משק מאי חקלאות: שני מבנים האחד בהיקף של 9.2 דונם עם הזן אודליה שנשתל בתאריך 21.7.13- חלקה להדברה משולבת והשני בהיקף של 8.2 דונם עם הזן מוזה שנשתל בתאריך 23.7.13 ששימש להדברה הכימית.
3. אוהד – משק משה בכר: שני מבנים האחד בהיקף של בהיקף של 8 דונם עם הזן 870 מורכב שנשתל בתאריך 16.8.13,שימש להדברה משולבת והשני בהיקף של 8 דונם עם הזן איקרם מורכב שנשתל בתאריך 1.8.13 ושימש לטפולים הכימיים.

שיטת הדיגום

בכל מבנה נבחרו (12-14 מפתחים מפוזרים לאורך כל המבנה (תלוי במידות המבנה) ובכל מפתח נבחרו 5 צמחים באקראי, בכל צמח נדגמו שני עלים בחלק האמצעי ובחלק העליון. בכל עלה נדגמו 2 עלעלים (כמוצג בתמונה למטה). סה"כ נדגמו 60 צמחים ל-10 דונם (במבנים שהיו גדולים יותר גם כמות הדגימות עלתה בהתאם)ובהם 240 עלעלים. בכל העלעלים נספרו כל בוגרי האקרית האדומה וכל דרגות האקרית הטורפת ונרשמה נוכחות/היעדרות של ביצי האקרית הטורפת.

פיקוח – לווי של פעם בשבוע ע"י אותו פקח באותו משק. דיווח על התוצאות ובהתייעצות עם ביובי וצוות ההדרכה נקבע באם יש צורך בטיפול ואיזה טיפול יינתן.
סיורי צוות מורחב- אחת לשבועיים שלשה לווי ומעקב בחלקות וקבלת החלטות להמשך פעולה או עדכון תמונת המצב.
ממשק כימי – טפולים כימיים – ריסוסים בתכשירים המסחריים המקובלים תוך שמירה על אלטרנציה בכדי להקטין את הסיכוי להתפתחות עמידות.
ממשק הדברה ביולוגית – פיזור "פרסי" בהתאם לנחוץ, בתחילה פיזור בהיקף ובמוקדים ואח"כ בכל המבנה לפי הצורך. הפיזור נעשה באמצעות בקבוקים המכילים 2000 או 4000 פרטים .

תוצאות

1. משק חזן – בית הגדי

גרף 1. השוואה כמותית של ממוצע אקריות אדומות לעלעל בין שני הממשקים במשק חזן. ניתן לראות שבארבעת השבועות הראשונים דינמיקת המזיק וכמותו היתה דומה בשני הטיפולים. החל מ-1.9.13 כמות האקריות ירדה בטיפול הביולוגי והגיעה כמעט לאפס וכך נשארה עד סוף המדידות ולעומת זאת בטיפול הכימי כמות האקריות המשיכה לעלות לכל אורך תקופה זו.

גרף 2. דינמיקת אוכלוסיות המזיק והטורף בשני הממשקים. הקו הרציף בכל גרף מייצג את אוכלוסיות האקרית האדומה (אדום=ממשק כימי; כחול=ממשק ביולוגי). הקו השבור מייצג את אוכלוסיות האקרית הטורפת. חיצים מציינים את מועדי פיזור הטורפות בחלקה. א. דינמיקה כמותית של אוכלוסיות המזיק והטורף. דינמיקת המזיק זהה למוצג בגרף 1. ב. דינמיקת שכיחות ממוצעת של המזיק בשני הממשקים ושכיחות מותנית של הטורפות (ראה שיטות). בשני הגרפים ניתן לראות שלאחר הפיזורים התבססו האקריות הטורפות ואוכלוסייתן עלתה בהתאמה לכמות המזיק כאשר מתחילת ספטמבר הטורפות בשילוב עם התיקונים הכימיים שניתנו הצליחו להדביר את המזיק לעומת חוסר הצלחה בהדברתו בממשק הכימי.

גרף 3. עומס אקריות מצטבר בחלקות חזן לפי טיפולים. עומס האקריות חושב כמספר ממוצע של האקריות בעלעל בשבוע נתון כפול שכיחות ממוצעת של המזיק בחלקה (טיפול) ובכל שבוע התווסף הערך המצטבר מהשבועות הקודמים. גרף זה מייצג למעשה את פוטנציאל הנזק המצטבר בגידול. ניתן לראות שעומס האקריות מצטבר בהדרגה בשני הטיפולים אך בטיפול הביולוגי אין תוספת החל מהשבוע השישי בעוד שבטיפול הכימי העומס מצטבר לכל אורך התקופה. בסיום ההבדלים בין הטיפולים ניכר.

גרף 4. כמות הריסוסים הכימיים נגד אקריות בכל ממשק בחלקות חזן. בממשק הכימי ניתנו סה"כ שבעה ריסוסים ואילו בממשק הביולוגי ניתנו רק שניים.

2. משק משה בכר – אוהד

גרף 5. השוואה כמותית של ממוצע אקריות אדומות לעלעל בין שני הממשקים במשק בכר. ניתן לראות שהמזיק הופיע קודם בממשק הכימי ואחר כך גם בביולוגי. בשבעת השבועות הראשונים דינמיקת המזיק וכמותו היתה דומה בשני הממשקים עם הפרשי פאזות בזמן . החל מ-10.11.13 כמות האקריות ירדה בממשקהביולוגי והגיעה כמעט לאפס וכך נשארה עד סוף המדידות ולעומת זאת בממשק הכימי התפתח גל אקריות שני שדרש תיקון כימי נוסף לשם הדברתו.

גרף 6. דינמיקת אוכלוסיות המזיק והטורף בשני הטיפולים. בגרף העליון אוכלוסיות האקרית האדומה לפי טיפול ובגרף התחתון אוכלוסיות האקריות הטורפות. החיצים המופנים מעלה מציינים את מועד פיזור האקריות הטורפות. ניתן לראות שלאחר ארבעת הפיזורים ועל רקע עליית המזיק התבססו והתרבו האקריות הטורפות בחלקה הביולוגית ובשילוב עם התיקונים הכימיים הביאו להדברת המזיק עד סיום המדידות.

גרף 7. עומס אקריות מצטבר בחלקות בכר לפי טיפולים. עומס האקריות הצטבר בצורה דומה בשני הטיפולים עד לשבוע 13. לאחר מכן לא התווסף עומס בטיפול הביולוגי אך בטיפול הכימי העומס המשיך להצטבר כשבסיום היה הבדל ניכר לטובת הטיפול הביולוגי.

גרף 8. כמות הריסוסים הכימיים נגד אקריות בכל ממשק בחלקות בכר. בממשק הכימי ניתנו סה"כ חמישה ריסוסים ואילו בממשק הביולוגי ניתנו רק שניים.

3. משק מאי חקלאות – אוהד

גרף 9. השוואה כמותית של ממוצע אקריות אדומות לעלעל בין שני הטיפולים במשק מאי. ניתן לראות שבחמשת השבועות הראשונים דינמיקת המזיק וכמותו היתה דומה בשני הטיפולים. בתאריך 29.9.13 חלה עליה משמעותית בכמות המזיק בטיפול הכימי שנבלמה לאחר ביצוע הריסוסים הכימיים, ועם זאת המזיק לא הודבר. בטיפול הביולוגי כמות המזיק היתה פחותה וירדה כמעט לאפס במשך שארית תקופת המדידות.

גרף 10. דינמיקת אוכלוסיות המזיק והטורף בשני הטיפולים. הקו הרציף בכל גרף מייצג את אוכלוסיות האקרית האדומה (אדום=טיפול כימי; כחול=טיפול ביולוגי). הקו השבור מייצג את אוכלוסיות האקרית הטורפת. חיצים מציינים את מועדי פיזור הטורפות בחלקה. א. דינמיקת שכיחות ממוצעת של המזיק בשני הטיפולים ושכיחות מותנית של הטורפות (ראה שיטות). ב. דינמיקה כמותית של אוכלוסיות המזיק והטורף. דינמיקת המזיק זהה למוצג בגרף 9. בשני הגרפים ניתן לראות שלאחר הפיזורים התבססו האקריות הטורפות ואוכלוסייתן עלתה בהתאמה לכמות המזיק כאשר מתחילת אוקטובר הטורפות בשילוב עם התיקונים הכימיים שניתנו הצליחו להדביר את המזיק לעומת חוסר הצלחה בהדברתו בטיפול הכימי.

גרף 11. עומס אקריות מצטבר בחלקות מאי לפי טיפולים. ניתן לראות שעומס האקריות מצטבר בהדרגה בשני הטיפולים אך בטיפול הביולוגי אין תוספת החל מהשבוע השמיני בעוד שבטיפול הכימי העומס מצטבר לכל אורך התקופה. בסיום ההבדלים בין הטיפולים ניכר.

גרף 12. כמות הריסוסים הכימיים נגד אקריות בכל ממשק בחלקות מאי. בממשק הכימי ניתנו סה"כ שניים עשר ריסוסים ואילו בממשק הביולוגי ניתנו רק שניים.

גרף 13. ממוצע הריסוסים נגד אקריות בשלושת המשקים לפי ממשק הגידול. בממשק הכימי ניתנו בממוצע שמונה טיפולים נגד אקריות לעומת שניים בממשק הביולוגי משולב.