מה לעשות כדי למנוע את התפשטות חדקונית הדקל במטעי התמרים בישראל

מאת
שמעון ביטון, שה"מ, משרד החקלאות
יעקב נקש, תחנת הניסויים עמק המעיינות

חדקונית הדקל האדומה פלשה לישראל בסוף שנות ה-90, למטעי צפון ים המלח. חיפושית זו נתגלתה לראשונה במלכודת דלי ובה פרומון התקהלות. את המלכודת נתן יעקב נקש לד"ר כותום, חוקר פלשתינאי, שהציב אותה במטע תמרים ליד נערן. מלכודות נוספות הוצבו על ידי יעקב נקש במטעי הקיבוצים אלמוג וקליה.
בתוך זמן קצר התברר שהחדקונית תוקפת רק עצים נושאי חוטרים. על כן, הומלצו טיפולי ריסוס בדורסבן או בקרטה מקס 0.3% בתדירות של אחת ל-3 שבועות על החוטרים והגזע. כמו כן טופלו העצים בהגמעה לקרקע בקונפידור. במקביל פרשנו מלכודות פרומון התקהלות בפיזור של אחת ל-3 דונם.
הטיפול המשולב גרם להכחדת החדקונית ממטעי צפון ים המלח בתוך כ-3 חודשים. טיפולים נוספים שבוצעו במטעי הבקעה הפחיתו את רמת הלכידות לפרטים בודדים לשנה.
בעקבות צמצום הלכידות הופחתו מספר המלכודות מ-4,000 לכמה עשרות בודדות. כמו כן טופלו עצים נושאי חוטרים רק כאשר נרשמה לכידה במטע ספציפי.
משנת 2000 הושגה שליטה בכל מטעי התמרים ולמעשה הוצע למגדלים פרוטוקול אשר כלל מלכודות וטיפולים כימיים לעצים עם חוטרים.

הסיפור שונה באזורים האורבניים. כאן החדקונית תקפה לראשונה את עצי התמר הקנרי באזור הצפון ותוך שנים אחדות התפשטה החדקונית עד לאזור גוש דן. במקביל תקפה החדקונית ביישובי עוטף עזה בואכה באר שבע וערד.
כיום קיימת נוסחה יעילה להדברת החדקונית גם בעצי דקל קנרי. ההדברה הכוללת ריסוס בשילוב של סימבוש 0.3% + קונפידור 0.2% / מוספילן / איפון בנפח תרסיס של 10 ליטר לכל קדקוד של עץ תמר קנרי בלבד.
עצי תמר קנרי המטופלים אחת ל-3 חודשים מוגנים מהתקפות החדקונית.

בישראל פועלות כ- 4-5 חברות פרטיות העוסקות בהדברת החדקונית באזורים הכפריים והאורבניים. לחברות הללו מוט טלסקופי המאפשר הגעה לקדקודי העצים ולטיפול יעיל כנגד החדקונית.
במקומות בהם נכחדו עצי התמר הקנרי קיימת זליגה לתמר המצוי. בקריית מוצקין קרסו קדקודים אחדים של תמר מצוי על הקרקע תוך סיכון עוברים ושבים.
שימוש בנמטודות תוקפות חרקים מראה פעילות על עצים נגועים בלבד. טיפולי מניעה אינם רלבנטיים היות והנמטודות הינן טפילים אובליגטורים המחייבים נוכחות של חיפושיות בעצים.
תחנת הניסויים בחוות עדן בשיתוף יעקב נקש ויערה ליבנה הראו תוצאות ראשונות של גילוי מוקדם של עצים נגועים באמצעות כלבים מאומנים לגילוי שכזה.
במנהל המחקר בוצעו עבודות המתארות אמצעי חישה מרחוק בצילומים תרמיים עם תוצאות טובות.

החדקוניות אינן יודעות גבולות

מסתבר שהמזיק נמצא במדינות השכנות לנו מדרום כבר עשרות שנים. הדקלאים ואנשי הגנת הצומח בישראל נחשפו לבעיה רק לאחר חתימת הסכמי השלום, עת נוצרו קשרי עבודה ומחקר משני צידי הגבול.
החדקוניות הראשונות הגיע מהמזרח הרחוק על גבי עצי דקל אקזוטיים שהובאו למדינות המפרץ הפרסי. עצים נגועים אלה או צאצאיהם הועברו למצרים לפני כחמישים שנה, ותוך שנים אחדות נוגעו עצי התמרים במצרים קשות.
עד כה נפלו במצרים אלפי עצים מפגיעת החדקונית, ומליוני עצים באמירויות.
המצרים מכרו עצי דקל נגועים למדינות באגן הים התיכון כגון ירדן, יוון, איטליה ,צרפת, ספרד, תורכיה, סוריה, לבנון ועוד.

החדקונית נמצאה לאחרונה בקליפורניה, וגם בסין הנגיעות גבוהה.
ברחבי אירופה נמנעות הרשויות מטיפול כנגד החדקונית בתכשירי הדברה כימיים בשל איסור שימוש בחומרי הדברה בסביבה אורבנית, ואזורים שלמים ברחבי הערים לאורך חופי אגן הים התיכון נגועים קשות.

מוקד אילוח כבד הוא נפת עזה, שם נגועים אלפי עצים. הנגיעות בישראל כיום גבוהה עד כדי כך שהחדקונית כבר לא נחשבת למזיק הסגר.
במהלך העבודה המשותפת עם המצרים למדנו מהם איך לזהות עצים נגועים וכיצד לשמור על סניטציה לאחר הגילוי.
מקום ייחודי הוא האי כרתים. שם גדל תמר אנדמי. לרשויות חשוב לשמור על מין התמר הזה ולכן הן נלחמות נגד החדקונית בכל האמצעים.

כדי למנוע את התפשטות חדקונית הדקל במטעי התמרים בישראל, חשוב להדביר אותו במוקדי האילוח הראשונים, באזורים האורבניים.
חלק מהמגדלים והגננים נכנסים לשאננות ומרבים להשתמש בחומרי הדברה כנגד החדקונית. יש לבחור בשום שכל את אופני ההדברה, הן לשמירה על האויבים הטבעיים והן על מנת להישמר מקיצור חיי החומרים בגלל פיתוח עמידות על ידי החדקונית.

למידע נוסף אודות הטיפול בחדקונית הדקל לחצו כאן