עקבו אחרינו בפייסבוק
מבחן המלכודת של חדקונית הדקל האדומה
השוואת יכולת הלכידה של חדקונית הדקל האדומה על ידי מלכודות פיקוסן ודלי
* ד"ר ויקטוריה סורוקר, מנהל מחקר החקלאי, מכון וולקני בית דגן
חדקונית הדקל האדומה, RPW) Rhynchophorus ferrugineus), היא מזיק הניזון מגזע העץ ומתמחה בדקלים. מקורה בדרום אסיה ומלזיה. בשנים האחרונות ניכרת התפשטות החדקונית באגן הים התיכון בכלל ובארץ בפרט. מזיק קשה זה מסכן כיום את גידול התמר למאכל ואת נוף הדקלים של ארצנו. חדקוניות בוגרות הינן מעופפות טובות, הן עפות במשך היום ונפוצות בתעופה למרחק של מספר ק"מ. בוגרים נמשכים לריח מהפונדקאי ומאלו המופרשים על ידי בני מינם (הזכרים).
מלכודות המשלבות פרומון עם נדיפי הפונדקאי משמשות לניטור ואף ללכידה המונית, בעודן מושכות את שני הזוויגים, אך בעיקר את הנקבות שמרביתן כבר מופרות. הלכידה של שני הזוויגים תורמת מאוד ליעילות המלכודות, הן בניטור הנגע והן בצמצום האוכלוסייה העתידית. השאלה היא, מהי המלכודת האופטימלית ללכידת החדקונית? במחקר המתואר נבחנה יעילותן של שתי מלכודות שונות ללכידה של חדקונית הדקל האדומה, מלכודת דלי ומלכודת פיקוסן (ראה איור 1). כמו כן, נבחנה חשיבות הוספת מים למלכודות. המלכודת נבחנו בשתי מערכות ניסויים שונים, בכלוב סגור בחוות עדן ובשטח פתוח בקיבוץ נאות מרדכי.
1. ניסוי בכלוב
הניסוי נערך בחוות עדן בארבע מלכודות. שתי מלכודות מכל סוג הוצבו בתוך זירה שמידותיה 6 X 8 מטר. זהו ניסוי בחירה בין שני זוגות מלכודות המוצבות באלכסון בפינות הכלוב (איור 1).כל המלכודות צוידו בפרומון חדקונית מתוצרת ChemTica, אטיל אצטט, תמיסת מולסה (כ 15-10%) במים ותמרים אחדים.
ההצבה שונתה מספר פעמים בכיוונה כדי למנוע השפעה כיוונית של גורמים חיצוניים. במרכז הזירה שוחררו 10 חיפושיות ומיקומן לאחר שעה בזירה נקבע על פי ארבעה אזורים בתא, בתוך המלכודת או על המלכודת. הניסוי נערך ב-19 חזרות. בניסוי זה (איור 3), מלכודות הפיקוסן עולות על מלכודות הדלי, הן ביכולת הלכידה והן ביכולת המשיכה שלהן. מספר רב יותר של חיפושיות נמצא בתוך ועל מלכודת פיקוסן לעומת מלכודת דלי.
יתכן כי פרק הזמן של שעה אחת בה נבחנו המלכודות אינו מייצג נאמנה את ההבדלים ביכולת הלכידה האמתית של שתי המלכודות ובפרק זמן ארוך יותר, תוצאות הניסוי היו שונות במקצת. לפיכך בחנו שוב את יעילות הלכידה של המלכודות, לאורך זמן ובשטח פתוח.
2. ניסוי השטח הפתוח
המלכודות פוזרו בחמישה מקבצים בתחום קיבוץ נאות מרדכי (איור 4) כאשר בכל מקבץ ארבע מלכודות: שתי מלכודות דלי ושתי מלכודות פיקוסן. הניסוי נערך בשתי סדרות כאשר בכל אחת הושמו שני חומרי משיכה בשתי מלכודות (דלי ופיקוסן). בסדרה א' הוצבו 4 מלכודות בכל מקבץ (שתי מלכודות מכל סוג, אחת עם פרומון ואטיל אצטט בלבד והשניה בתוספת תמיסת 10% מולסה במים). בסדרה ב' הוצבו בכל מקבץ שתי מלכודות מכל סוג, האחת עם פרומון, אתיל אצטט ומולסה (ללא תוספת מים) והשניה בתוספת מים (תמיסת כ-10% מולסה). כמות הלכידות נבדקה מדי כשבוע, פעמיים בהצבה א' ושלוש פעמים בהצבה ב'. איור 5 מראה כי המלכודות בהן היה רק פרומון ואטיל אצטט, בין אם במלכודת הדלי ובין אם במלכודת הפיקוסן הדגימו יכולת לכידה נמוכה יחסית למלכודות עם פרומון, מולסה ומים. עובדה זאת מדגימה את החשיבות של תמיסת המולסה במים לשיפור יכולת הלכידה. מספר הנקבות שנלכדו היה בערך כפול מזה של הזכרים, ממצא התואם את הידוע מהספרות, ומדגיש פעם נוספת את חשיבות המלכודות בהפחתת האוכלוסייה. מאיור 6 עולה כי מלכודת פיקוסן עם כל המרכיבים כולל מולסה ומים עולה בכושרה מכל הצירופים האחרים של מלכודת וחומר משיכה. באיור 7 רואים כי תוספת מים למולסה מעלה באופן כללי את הלכידה במלכודת. במידה זו או אחרת, נרשמה התופעה בכל המועדים שנבדקו אם כי במועד השני ההשפעה היתה גדולה במיוחד. ניתוח סטטיסטי של כל המערך בניתוח הסטטיסטי כללי של כל המערך (Repeated Measures ANOVA) הראה כי מלכודת פיקוסן בתוספת מולסה מדוללת במים יעילה יותר ממלכודת הדלי.
מסיכום הניסויים בזירה הסגורה ובשדה ניתן להסיק כי מלכודת הפיקוסן, בייחוד כאשר יש בה בנוסף לפרומון גם מולסה ומים, יעילה יותר בלכידה ובמשיכה של החדקונית, והיא טובה בהשוואה למלכודת הדלי. יכולת זו בנוסף לפשטות הטכנית של הצבת מלכודת מסוג פיקוסן בשטח (בניגוד למלכודת הדלי, מלכודת פיקוסן אינה מצריכה חפירת בור), הופכת מלכודת זו לאטרקטיבית יחסית למלכודת הדלי בלכידת חדקוניות. מאחר והמלכודת עם כל המרכיבים אמורה בעצם לחקות עבור הזכרים את הפונדקאי המתאים לאכלוס החדקוניות (פונדקאי עם בני המין ובמיוחד בני הזוויג השני עבור הנקבות), יעילותה גבוהה במיוחד הרחק מהדקלים. בהימצא המלכודת צמוד לדקל עלולות החיפושיות "לטעות" ובמשיכתן לאזור המלכודת לתקוף את הדקל שלידה ולא להיתפס במלכודת. לכן רצוי להקפיד על הצבת מלכודת במרחק מהדקלים. נקודה זאת חשובה במיוחד בדקלים קנריים הידועים ברגישותם הרבה לחדקונית. ניסויים ראשוניים מראים שעדיף להציבן במרחק העולה על 25 מטר מהדקלים.
שותפים למחקר:
שי ברקן – מנהל המחקר החקלאי
יערה לבנה, יעקב נקש – חוות עדן
צפריר בר – ביו-בי