נמטודות מועילות בחקלאות

מאת
פרופ' איתמר גלזר, המחלקה לאנטומולוגיה והמטולוגיה
מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, בית דגן
תקציר מהרצאה שניתנה ביום עיון על "חדשנות בחקלאות"

תחום ההדברה המיקרוביאלית בעולם מתרחב והולך. יש התעניינות ופעילות רבה בעניין ובתחום המסחרי של חברות ההדברה והתשומות החקלאיות. זה נובע מגריעה מאסיבית של חומרי הדברה כימיים ומהעלות הרבה של פיתוח תכשירים חדשים. בספרד לדוגמא מיישמים היום נמטודות במטעי נשירים נגד חיפושית הקפנודיס בהיקף של 5,000 הקטאר. יש בתחום זה פוטנציאל גדול, אך תלוי ביישום מקצועי.

ביולוגיה ומחזור חיים

מדובר במערכת מורכבת ומעניינת. זוהי מערכת סימביוטית ובה שותפים הנמטודה והחיידק. הנמטודות המועילות אינן פוגעות בצמחים כלל, אלא אך ורק בחרקים. לנמטודות המזיקות (צמחוניות) יש מעין "חדק" אותו הן מחדירות אל תוך הצמח וכך מקבלות ממנו מוטמעים. לנמטודות המועילות אין איבר שכזה לכן הן לא יכולות לגרום נזק לצמחים.

אחת התכונות הטובות שלהם היא שיש להם אברי חוש (בראש) שמאפשרים להם לאתר את החרקים ממרחק. החיישנים מסוגלים לזהות תנועה, פחמן דו-חמצני, קולות / ויבראציות ועוד. יש לזה יתרון חשוב, כי לא צריך ליישם אותם במדויק על החרק. הנמטודות יכולות לנוע עצמאית ולהגיע אל החרק, עשרות ס"מ ביום. הן חודרות לחרק ("הפונדקאי") דרך הפה או פתחים אחרים. בגוף החרק הן חודרות באופן אקטיבי לתוך ההמולימפה. בתוך הפונדקאי משחררת הנמטודה את הבקטריה הסימביונטית אליה. הבקטריה גורמת לפירוק תאי הפונדקאי ומתרבה בתוכו. חיידק סימביוטי קוטל את החרק תוך 48-72 שעות. הנמטודות ניזונות מחיידקים (שמתרבים בגוף החרק). החרק מהווה מעין קפסולה לנמטודות. הנמטודה משמשת נשא לחיידק (בתוך כיס מיוחד), ולכל מין של נמטודה קיים חיידק ספציפי. החרק מת למעשה מזיהום חיידקי ולא מפגיעה של הנמטודה. עם חדירת החיידק רואים שינוי בגון החרק. התכשירים המסחריים של הנמטודות מכילים זחלי נמטודה בדרגת ההתפתחות השלישית (מתוך ארבע דרגות זחל), שזוהי הדרגה היחידה שיכולה להתקיים עצמאית מחוץ לחרק. בדרגה זו הן יכולות לשרוד מחוץ לגוף החרק מספר שבועות ואפילו חודשים. מחזור החיים של הנמטודות המועילות נמשך 5-7 ימים, ותוך שני מחזורים מתרבים בתוך גוף החרק שגודלו כ–1 ס"מ כ–100,000 נמטודות מועילות.

מה יוצא מזה לנמטודה?

הנמטודה מזריקה לחרק מרכיבים חלבוניים רעלניים שמשתקים את החרק ומנטרלים את המערכת החיסונית שלו. בכך הן מכינות את השטח – גוף החרק – לפעילות החיידקית. החיידקים שנכנסים עם הנמטודות מפרישים חומרים אנטיביוטיים ויוצרים מעטפת הגנה על החרק שמונעת את תקיפתו על ידי מיקרואורגניזמים אחרים שנמצאים בקרקע או בסביבה הצמחית.

המערכת הביולוגית של הנמטודות המועילות נלמדה בשנות העשרים של המאה הקודמת, אך התחילו לייצרה באופן תעשייתי רק בשנות ה-90 של אותה מאה.
היישום אפשרי בכל השיטות החקלאיות הקיימות בסביבה מימית וגם בלחץ גבוה (משפך, מרסס, טפטוף או המטרה, סיכות הזרקה).
הייצור התעשייתי מבוצע בפרמנטורים בהם מערבבים מים ומצע מזון, ומאלחים בחיידקים הסמביוטיים לצורך הריבוי. לאחר התבססות החיידקים מאלחים בתרחיף נמטודות שמתרבות במיכל.
אין חשש לזיהומים בגלל התנאים הסטריליים של הייצור והאחסון.
הנמטודות נארזות על מצע אינרטי כגון חימר.

כיום קיים יישום מסחרי של נמטודות מועילות, נגד עשים, תריפסים, ערצבים, קפנודיס, מלדרה, חדקוניות ועוד. בחלק מהגידולים יש צורך במספר יישומים בעונה. מין הנמטודה, צורת היישום והמינונים – כולם נקבעים בהתאם לחרק המטרה, הגידול והתנאים הסביבתיים (טמפ', לחות, מצע הגידול וכד').

בדקל קנרי מיישמים בצמרת העץ, ובתמר מצוי בחלק התחתון של הגזע. בהמשך יפותחו פורמולציות ליישום על הנוף.

תוצאות ניסויים ותצפיות שנערכו בשיתוף פעולה עם חברת ביו בי

חיפושית המלדרה – בניסויים שנערכו בשדות אגוזי אדמה בנגב המערבי חלה הפחתה של 80-90% בנזק שנגרם על ידי דרני החיפושית לבוטנים בהשואה להיקש. תוצאות הדומות לשימוש בחומרי הדברה כימיים.
קפנודיס – בניסויים שנערכו בגליל העליון נמצא שיישום נמטודות הפחית את אוכלוסית זחלי הקפנודיס והנזק שגרמו לעצים נשירים ב-60-70%.
חדקונית – בסקר שנערך על 300 עצי דקל קנרי שטופלו בנמטודות בישראל, נצפתה התאוששות ב-95% מהעצים. גם עצים שהוגדרו בדרגת נגיעות בינונית התאוששו. מסתמנת הצלחה ביישום.