פקחיות בפעולה

לקט דיווחים של פקחיות בעבודתן עם ביו בי

נועה בר-און אבני

טראומה

בעונה שעברה ( שנת פיקוח רביעית שלי) פגשתי לראשונה נחש בשורה… שבעה צעדים אחר כך, כבר הייתה הפעם השנייה שפגשתי נחש… אפילו לא קרובי משפחה, שני מינים שונים.

קשר מיוחד עם חקלאי

אני מפקחת בשטחים שלי ושל בעלי, ובשטחים של אבא שלי – בהחלט קשר מיוחד.

מעטפת הייעוץ והתמיכה של ביו-בי

המעטפת הכי חמה, זמינה ומקצועית שאפשר לבקש!

טיפ לפקח

תמיד כדאי לשאול שאלות, גם אם הן נשמעות מטופשות (ראו ערך מעטפת ייעוץ ותמיכה). בנוסף, כדאי לצלם הרבה בשדה בעזרת הפלאפון, כדי לשלוח תמונה לחקלאי או לשמור ולבחון את השיפור לאחר טיפול.

כלי עזר שחסר

מזגן נייד, ופטנט של קרון שיסיע את הפקח בשורות החוליות.

עדנה מצרפי

<h5<טראומות –

• אני נכנסת למבנה ומבחינה מיד שכולו מלא בסרטי סימון (שהתאילנדים מסמנים בהם צמחים שהם רוצים שאני אבדוק). אני רצה מסימון לסימון, כשחרדה מציפה את כולי, אך לא מוצאת סיבה… מתברר שזה תאילנדי חדש, שהתלהב מדי…
• עוברת בשורה כשהתאילנדים קוטפים, ופתאום מבחינה בנשל עצום וטרי של נחש. התאילנדי לא שם לב אליו וקוטף פלפל סנטימטר מהנשל… התחלתי לצרוח: Dangerous Dangerous, אילצתי עשרה תאילנדים, שלא ממש הבינו מה נפל עלי, לצאת מהמבנה… הפיקוח שעשיתי במבנה הזה עד סוף העונה היה ממש בחיפוף… לא נגעתי לא בעלים ולא בפלפלים. למזלי, לא היו בעיות מיוחדות, אבל אני בטוחה שהנחש הזה כבר גדול פי שניים ומחכה לי…

קשר מיוחד עם חקלאי

אני מפקחת על השטחים שלנו ושל השותף שלנו. הקשר טוב במיוחד ואפילו אינטימי עם אחד מהם… כיף!!!

מעטפת הייעוץ והתמיכה של ביו-בי

אני מרגישה "עטופה" מכל הכיוונים… זה התחיל בתמר (פקחית חונכת מטעם ביו-בי) המדהימה והאמת שגם אחרי חמש שנים היא שם בשבילי בכל עניין. אני ממש מודה לה!
לקח זמן לי וללס (מנהל האזור מטעם ביו-בי) להצליח להיות מתואמים, אבל מאז, הקשר מעולה ומאוד עוזר.
הבנות במשרד מאוד אדיבות, משתדלות וסבלניות.

טיפ לפקח

התקשורת הטובה עם התאילנדים – כולל האחריות שהם לוקחים על עצמם, לסמן ולהתריע – היא המפתח להצלחה.

כלי עזר שחסר

רשימה ברורה ונוחה של חומרים אסורים ומותרים לשימוש, לפי חברות הייצוא.
קשר שוטף שמצביע על מזיקים ודרכי טיפול – ביו-טיפים חודשיים חסרו לי מאוד.

תמר צפניה

טראומה

זה היה בשנה הראשונה שלי. עבדתי בעין יהב, בשותפות של כ-60 דונם. המשק היה מורכב מאין-ספור חלקות: חממות, בתי רשת, מנהרות ועוד. ספטמבר היה חם מאוד, ואני – עם מוטיבציה של לוחם שייטת – התמודדתי עם כל הקשיים, בידיעה שלגני הילדים אני לא חוזרת. ב-10:00 בבוקר נכנסתי לחממה (כדונם) שהייתה אטומת קירות. היה חם ולח ברמות שקשה לתאר. סיימתי את הבדיקה בשן ועין, ועברתי לנפוש בחלקות הבאות. נכנסתי למבנה הראשון – ואחרי כשעה הבנתי שאני שוב בודקת את אותה החממה.
זה היה שיעור בתנאים קשים מדי. פשוט התבשל לי המוח.

קשר מיוחד עם חקלאי

במהלך העונות זכיתי להכיר אנשים שונים ומגוונים – שההגדרה "חקלאי" תחמה אותם בתדמית צרה וחונקת. בחרתי לספר על אדם אחד, שהותיר בי חותם, כאבן דרך: דניאל דותן. מפגשנו הראשון בחלקות שבעין יהב, הותיר בי כמויות של סימני שאלה. עם הזמן התברר לי, שיש לי את הכבוד להכיר מקרוב אנציקלופדיה מהלכת – אדם בעל ידע מעמיק באין-ספור תחומים. ממנו למדתי הרבה על טבע וחקלאות, על אנשים ובעלי חיים. יום אחד הבטנו נדהמים על חלקת מלון, שגדלו במהירות אדירה. דניאל אמר: "אני לא יודע אם אני הוא זה המגדל מלונים, או שאולי הם מגדלים אותי…". ממנו למדתי לחשוב, להבין לעומק, ולא להתבייש לבדוק מחדש את המובן מאליו.

מעטפת הייעוץ והתמיכה של ביו-בי

ב-2005 התחלתי לעבוד בשורות ביו-בי. פעמיים או שלוש בשבוע משה כהן ואבי פרייזלר (מדריכים בשירות שדה בכיר של ביו-בי) היו "יורדים לערבה", ומשתדלים להספיק לטפל בכל הקשור לפיקוח. כל יום הייתי בלחץ נוראי – ואני זוכרת אין-ספור גלי חום של "הנה מגיע האסון!". תוסיפו על זה את המשפט "תמר, את מפשלת!" – שכל פעם משה היה אומר לי. למזלי, לא פישלתי כל כך הרבה, ואיכשהו האמנתי שאני צריכה לעשות הכול כדי לעבור בשלום את העונה הראשונה (גם אם זה אומר לעבוד עם חליפת ריסוס בגשם שוטף).
היום זה נראה אחרת – לפקח מתחיל מתלווה חונך, ויש את מי לשאול הכול, וגם לקבל ביטחון מעבודה משותפת.
גם לי – עם כמה עונות מאחוריי – מאוד נוח ובטוח לעבוד תחת כנפיו של לס (מנהל האזור מטעם ביו-בי). התפקיד שלו חשוב מאוד – גם לנו, הפקחים, וגם לחקלאים – ונותן מענה בתחומים רבים. ללס יש גישה נעימה ועניינית, וממרום שנותיו (והניסיון החקלאי שלו), הוא מצליח לאזן ולהרגיע חקלאים רבים.
גם הדרג מעל נותן מענה בכל מצב.
בסך הכול, זה החלק החזק שלנו. חבל לי שהרבה פקחים מתעלמים מהצורך להתעדכן ולהרחיב את הידע – ולכן לא התקיימו בעונה שעברה מפגשים עיוניים.

טיפ לפקח

• חיסכון באנרגיה – למצוא תמיד את ההמלצה שתצריך מהחקלאי מינימום אנרגיה, כספית ותפעולית.
• הדו"ח הוא תוצאה של מה שראיתי בשטח + מה שצריך לעשות + מה שהחקלאי מסוגל לעשות. פה נכנסת לתמונה היכולת שלנו לחשוב – ולפעול מתוך הבנה, ולא כרובוט. זה גם הגורם המחבר את החקלאי למערך ההדברה – אין נתק בין ההמלצה של הפקח לבין פעולת החקלאי. שניהם שותפים להחלטה על פעולת ההדברה.
• למצוא דברים שמשמחים אותי בעבודה – מוזר?! נכון שאני צריכה את המשכורת, אבל כסף אינו גורם שמספק ערנות לאורך זמן. ולכן – הפסקת קפה, התבוננות בזכוכית מגדלת על חרקים מעניינים, זיהוי ציוצי ציפורים, וכל מה שגורם לי להרגיש טוב – ישמרו אותי חדת עין, לא רדומה ולא אפאטית.
• כנות עם עצמי ועם הסביבה –
א. כנות בקבלת החלטות, מתוך הבנה, ולא מתוך שרירותיות ואגו.
ב. כנות שמאפשרת להודות בטעות – (גם) החקלאים מבינים שאנחנו בסך הכול בני אדם.

דליה שחר

טראומה

עשיתי פיקוח במבנה בית רשת בשטחי ה"מזרחי" הנמצאים בירדן. בעת שסגרתי את רשת הכניסה, הוכשתי על ידי אפעה קטן באגודל ימין. פוניתי לבית חולים ושהיתי בהשגחה 24 שעות.

קשר מיוחד עם חקלאי

אני עושה פיקוח בשדות של המשפחה, וכמובן שיש לי אליהם קשר מיוחד.
מעטפת הייעוץ והתמיכה של ביו-בי
אני נעזרת הרבה בייעוץ של אנשי ביו-בי, בעיקר לס (מנהל האזור מטעם ביו-בי) באזורנו, אך גם עם סבטלנה, מדריכת הגנת הצומח במו"פ ערבה.

כלי עזר שחסר

בעונה שעברה בצעתי פיקוח במסגרת ניסוי בפרסימיליס לונג'י, והשתמשתי ברישום שטח שהוכן על ידי עמית שדה. רישומים אלה סייעו לי לחזור למוקדי הנגיעות בקלות, ולעקוב אחר התפשטותם/הדברתם. כדאי לאמץ את השיטה ואולי אף להפוך אותה לממוחשבת (שימוש מחשבי כף יד, טלפון סלולרי, או אייפד). אולי כדאי גם לצייד את הפקחים באייפדים שיאפשרו רישום הפגעים, גישה למערכת מידע לזיהוי פגעים והדברתם, וצילום הפגעים בשטח.