צורת האקרית האדומה המצוייה (Tetranychus urticae) אליפטית ובעלת שני כתמים כהים משני צידי הגוף. הם לפעמים בצבע חום, כתום-אדום או ירקרק-צהוב. האקרית אדומה מצוייה מטילה את ביציה על העלים. היא תוקפת יותר מ-100 מינים של גידולים וצמחים ומהווה מזיק רציני על פלפלים, עגבניות, תותים, מלפפונים וירקות אחרים, צמחי נוי, פרחים ועצי פרי.

מאפיין האקרית הארגמנית ((Panonychus citri הינו צבעה האדום כהה (גם בצעירה אדומים כהים). האקרית הארגמנית תוקפת הדרים, אך עלולה לתקוף אגסים, שקדים, ורדים וצמחי נוי רחבי עלים אחרים. האקרית הארגמנית פעילה במיוחד בתחילת החורף ובאביב, ורגישה לחום גבוה וללחות נמוכה.

צבעו של כנימת עלה האפרסק צהבהב-ירוק, אדום או חום בגלל הבדלים מורפולוגיים המושפעים בעיקר מהצמחים הפונדקאים, מהתזונה ומהטמפרטורה. בתנאים קרים הם לעתים קרובות כהות יותר. לכנימת עלה האפרסק אנטנות ארוכות כאורך הגוף(ואף מעבר) וזוג הצינוריות (סיפונקולים) שבעת סכנה מפרישות נוזל שעוותי שנועד לדחות אויבים פוטנציאלים, בהירות ומוארכות (כחצי מאורך הגוף) עם קאודה מחודדת למדי

כנימת עלה הדלועים (Aphis gossypii)תוקפת יותר מ-700 מיני צמחים, מה שהופך אותו לאחד המזיקים המגוונים ביותר הן מבחינה ביולוגית והן מבחינת התפוצה. כנימות עלה הינן חרקים קטנים ורכים (כ-2 מ"מ אורך) שמפתחים מושבות צפופות על הצמח. גופן צורת אגס, הרגלים והמחושים דקים וצבען משתנה בין ירוק, צהוב בהיר, ואפילו ירוק כהה מאוד (כמעט שחור). סימן ברור לכנימות הוא זוג צינוריות (סיפונקוליס) שבעת סכנה מפרישות נוזל שעוותי שנועד לדחות אויבים פוטנציאלים. הן תמיד שחורות ללא קשר לצבע הכנימה.

צבעו של כנימת הקאנביס (Phorodon cannabis) צהוב חיוור ובהמשך הופכת לירוק בהיר או ורוד עם פסים ירוקים כהים לאורך גופו. זוג הצינוריות (סיפונקוליס) שבעת סכנה מפרישות נוזל שעוותי שנועד לדחות אויבים פוטנציאלים, לבנות וקצרות, הכנימה כשליש אורך גופו. כנימות הקנאביס מתרבות באופן א-מיני; נקבות בעצם נולדות בהריון ויולדות צאצאים חיים זהים גנטית.

לקמחית הגפן פס דורסו-מדיאלי דק ללא שעווה. ניתן למצוא אותו על שורשים וגם על פני הקרקע.

הכנימה קמחית מנוקדת מאופיינת בניקוד אפור/שחור לאורך הגב שלה וגדילי שעווה מאוד קצרים בשולי הגוף.

Tobacco thrips (Frankliniella fusca) is a worldwide pest with a wide range of host plants. The tobacco thrips is a small insect with a narrow body; females are usually brown or black and the males are yellow, having eight segmented antennae. Some are winged (macropterous) and other aren't (brachypterous).

כנימת עש הטבק הינו מזיק רב-פונדקאי וכלל עולמית. הבוגר הוא חרק זעיר, אורך גופו כ- 1.2-0.85 מ"מ ומוטת כנפיו כ- 3.0-1.8 מ"מ. גופו וכנפיו מכוסים בשכבה דקה של חלקיקי שעוה המקנים לו את צבעו הלבן ומכאן שמו באנגלית. whitefly הביצים מוטלות כבודדות או בצברים, לעיתים מסודרות בקשת או בעיגול, על צידם התחתון של העלים, בדרך כלל על הצימוח הצעיר של הצמח. הביצים אליפטיות והן בעלות זיר קצר המוחדר לעלה ותפקידו ליצב את הביצה על העלה. בנוסף משמש הזיר כאמצעי לשאיבת מים מהעלה לתוך הביצה. הפוריות של כנימת עש הטבק נעה בין עשרות למאות בודדות של ביצים, תלוי בטמפרטורה הרווחת ובצמח הפונדקאי.
הן גורמות נזק למינים רבים של ירקות חממה, צמחי נוי, גידולי-שדה ועצי פרי .

זבוב המנהרות מזיקים כלל עולמיים של ירקות וגידולי-שדה ומספר רב של פרחים. קשה להבחין בין הבוגרים של המינים השונים; זבובים קטנים (באורך 2.5 מ"מ), שחורים עם נקודות צהובות על גב החזה בין הכנפיים. נקבות הזבוב עוקצות את שטח הפנים העליון של העלה באמצעות איבר ההטלה שלהן. נוזל הצמח שמשתחרר מנקודת העקיצה משמש להזנת הבוגרים. נוסף על כך בוחרת הנקבה הבוגרת בחלק מעקיצות ההזנה כאתרי הטלה של ביציה. נקבת הזבוב מטילה למעלה מ100- ביצים משך חייה (כשבועיים עד שלושה בתנאים מיטביים).

זבוב הזית נחשב למזיק מפתח בענף הזית עם דיווחים עולמיים על רמות נגיעות המגיעות עד 100% מהכרם. נקבת הזבוב דוקרת את קליפת הפרי ומחדירה לתוכו מקבץ של מספר קטן של ביצים. הדקירה מתחילה בצבע ירוק כהה אך משתנה לצבע חום-צהבהב כתוצאה מהפצע שנגרם. לאחר הבקיעה ממשיכה לרוב להתפתח רימה אחת בכל פרי, הרימה חופרת מנהרה על פני השטח וניזונה מהפרי תוך שהיא מתקדמת לעומק הפרי עד לליבה.

זבוב רקב ממשפחת אפלניים, קטן מאוד (1-5 מ"מ) וצבעו חום-שחור. רימת הזבוב ללא רגליים, בעלת ראש שחור וגוף שקוף. המזיק מתפרץ בדרך כלל בעקבות עודפי מים במצעי גידול. הנקבה מסוגלת להטיל עד 300 ביצים אל תוך המצע, וכשבוע לאחר מכאן יבקעו הרימות של הזבוב.

הנזק העקרי לעץ נגרם מנבירת הזחל בגזע. זחלי החדקונית נוברים מנהרות בגזע באורך של מטר או יותר ובקוטר של עשרות ס"מ ובכך מחלישים את הגזע המארח. התסמינים העיקריים, ובהם אובדן צמרת העץ או נבילת החוטרים בבסיס הגזע, או הפרשות מוגלתיות מהעץ, נגלים בדרך כלל רק זמן רב לאחר שהעץ הפך נגוע. עד שהתסמינים החיצוניים נצפים, הנזק בדרך כלל קשה דיו כדי להפיל את העץ. הופעת התסמינים החיצוניים מעידה בדרך כלל על נוכחות של החדקונית בגזע שישה חודשים או יותר. כאשר בעץ ישנה אוכלוסייה גדולה של זחלים, ניתן לשמוע את נבירתם בהצבת האוזן על גזע העץ. חדקונית הדקל הינה חרק "קשה הדברה" בגלל שהיא משלימה את מחזור חייה בתוך הגזע. תכשירים כימיים רעילים לא מספיק אפקטיבים נגדה.

נמטודות יוצרות עפצים הן תולעים נימיות טפיליות הפוגעות במערכת השורשים של הצמח ומסבות נזק רב, הפחתה ביבול ופגיעה כלכלית קשה.הביצים מוטלות מחוץ לשורש ומהן בוקעות לרוב נמטודות נקבות. זחלי הנמטודות חודרים לשורש מקצהו, נעים לאורכו ונוכחותם מובילה להיווצרות תאי ענק בשורש. תאים אלה מספקים את מזונן של הנמטודות וכן יוצרים את העפצים האופייניים לפגיעתן. בתוך השורש הזחלים משלשים את גודלם והופכים לנמטודות בוגרות שצורתן אגסית. כל נמטודה נקבה מטילה במהלך חייה למעלה מ-1000 ביצים.