צבעו של כנימת הקאנביס צהוב חיוור ובהמשך הופכת לירוק בהיר או ורוד עם פסים ירוקים כהים לאורך גופו. זוג הצינוריות (סיפונקוליס) שבעת סכנה מפרישות נוזל שעוותי שנועד לדחות אויבים פוטנציאלים, לבנות וקצרות, הכנימה כשליש אורך גופו. כנימות הקנאביס מתרבות באופן א-מיני; נקבות בעצם נולדות בהריון ויולדות צאצאים חיים זהים גנטית.
נזק
הכנימות ממוקמות בעיקר בצדו התחתון של העלה ומוצצות את נוזלי הצמח מצינורות ההובלה. הכנימות גורמות לנזק ישיר ועקיף כאחד. בוגרות ונימפות ניזונות ממוהל הצמח. כתוצאה מכך, ניתן לצפות בעיוותים של עלים, המריסטמים או/ו הפרי. אם הנגיעות מתרחשת בצמחים צעירים, היא עלולה לגרום אף לתמותה. למוהל הצמחי שיונקות הכנימות תכולת חלבון נמוכה ורמת סוכרים גבוהה. לכן כנימות צריכות כמויות גדולות של מוהל כדי להשיג מספיק חלבונים. עודפי הסוכר מופרשים בצורת טל-דבש, מה שהופך את היבול ופירותיו לדביקים. בנוסף טל-הדבש סותם את הפיוניות ועליו מתפתח פייחת (עובש פטרייתי) המזהם פירות וגידולי נוי.
הרוק של כנימות עלה יכול לגרום לתגובות "אלרגיות" חזקות כמו עיוותים בקצות הצמח ובנוסף, מעבירות כנימות העלה וירוסים מחוללי מחלות מצמחים נגועים לבריאים. וירוס מוזאיקת המלפפון (CMV) הוא דוגמה לכך. צמח יעביר יותר משאבים לחלק פגוע על מנת לשמור על הצמיחה, מה שכמובן מהווה יתרון נוסף למושבת הכנימות.
ישנם אויבים טבעיים ספציפיים למינים שונים של כנימות.
למידע נוסף פנה לסוכן שרות שדה של ביו-בי.
