התריפס הקליפורני או תריפס הפרחים המערבי, הינו מזיק כלל-עולמי בעל טווח פונדקאים רחב. על העיקריים שבהם נמנים גידולי ירקות כגון: פלפל, תות-שדה, מלון, מלפפון, חציל, שעועית, עגבניה, וכן גידולי שדה, פרחים, מטעים, הדרים ומינים רבים של צמחי נוי. הזכר קטן מעט מהנקבה וצבעו בהיר יותר. התריפס הקליפורני נפוץ בכל הארץ ובעיקר בנגב ובערבה בעונות המעבר ועל גידולים בעלי פרחים עם אבקה. תריפס זה מעדיף באופן ברור להיזון מאבקת פרחים ולכן יהיה מצוי על פי רוב בתוך הפרחים. בהיעדר פרחים יכול התריפס להיזון מרקמות צמח אחרות ובכך לגרום לנזקים ישירים לפירות או לעלים.
נזק
התריפס מביא לנזק ישיר ועקיף לצמח הפונדקאי על-ידי גירוד ומציצת מוהל התאים שלו. הנזק הישיר מתבטא בפגיעה בכלורופיל, בהצהבה של עלווה המלווה לעתים בהתייבשות ובנשירת עלים. הנזק בפרחים מתבטא בהופעת כתמים בהירים בעלי הכותרת, נקרוזות, השחרת שוליים בעלי הכותרת ושבירת הצבע של הפרחים. דרך כתמי המציצה עלולים לחדור גורמי מחלה שונים כמו בוטריטיס וחלפת. הנזק בפרי עלול להתבטא באופנים שונים, בהתאם למין הצמח אך ישנן מספר פגיעות אופייניות:
כתמי הכספה בפלפל ועגבניה (בפרט – בנקודות מגע בין פירות או בין חלקי צמח אחרים), שינוי צבע בתות-שדה ועיוותים במלפפון. התריפס הקליפורני עלול לשמש כווקטור למחלות ויראליות שונות ובכך להביא לנזק עקיף על בגידולים הרגישים למחלות אלו. וירוס הנבילה של העגבנייה – (TSWV) Tomato Spotted Wilt Virus המועבר על ידי תריפס זה עלול לגרום לנזקים כלכליים קשים בעגבניה ובפלפל.
ישנם אויבים טבעיים ספציפיים למינים שונים של תריפס.
למידע נוסף פנה לסוכן שרות שדה של ביו-בי.