העש, טוטה אבסולטה, (Meyrick) Tuta absoluta (Lepidoptera: Gelechiidae) (להלן ט"א) שמוצאו בדרום אמריקה הוגדר לראשונה בפרו בשנת 1917 ונחשב בשלושים השנים האחרונות כמזיק הבעייתי ביותר בגידול העגבניות בדרום אמריקה. בשנת 2006 ט"א התגלה לראשונה במזרח ספרד ותפוצתו במדינות האגן התיכון מהירה ביותר. כיום מצוי העש בכל ארצות אגן הים התיכון, ברוב ארצות אירופה והגיע גם לרוסיה, טורקיה, חצי האי ערב עירק ואירן (תמונה 1).
בדצמבר 2009 התגלה העש לראשונה בישראל והוגדר כמזיק פולש חדש בישראל, על ידי ד"ר ולריה ספלירסקי מהשירותים להגנת הצומח. כיום (מרץ 2011) המזיק מצוי בכל הארץ מצפון הגליל ועד לערבה. מאז הגעתו לאירופה ולצפון אפריקה המזיק גרם לנזק רב ביותר לגידול העגבניות באזורים אליהם פלש.
הביולוגיה של המזיק
מחזור החיים של הט"א כולל ביצה, 4 דרגות זחל, גולם ובוגר (תמונות (2-5). בעגבנייה, הנקבות מעדיפות להטיל על העלים, בעיקר בחלקם התחתון (73%), על עורקי העלים והגבעולים (21%), על עלי הגביע (5%) ובמידה פחותה גם על פירות (1%), אך רק על ירוקים. אחרי הבקיעה המתרחשת בד"כ עם שחר הזחל הצעיר חודר לעלים, לניצנים קודקודיים, לגבעולים, לפרחים ובמידה פחותה גם לפירות ירוקים וניזון משכבת הפרנכימה. חדירה זו לרקמות הצמחיות מתרחשת בין 40-80 דקות אחרי הבקיעה ומהווה חלון הזדמנויות לטיפול כימי. בעלים הזחל תוקף את שכבת המזופיל ויוצר מנהרות אופייניות. הזחל שסיים את תקופת ההזנה צונח בד"כ מטה בעזרת חוט משי ומתגלם באדמה, אך ההתגלמות יכולה להתרחש גם על העלה בתוך מטווה מיוחד.
הצמחים הפונדקאים
העגבנייה הינה הצמח הפונדקאי המועדף על הט"א, אך המזיק יכול להיזון, להתפתח ולהתרבות גם על סולניים תרבותיים אחרים כגון חצילים, תפוחי אדמה (לאחורנה דווח גם על נזק לפקעות), פלפלים וטבק כמו גם על סולניים מהבר כגון מיני סולנום שונים (לדוגמא: (S. nigrum., S. eleagnifolium ומיני דטורה (לדוגמא: D. ferox ו-D. stramonium L ) ואטד, Lyciump . מאז הגעתו לאירופה דווח על צמחים נוספים ממשפחות בוטניות אחרות כגון שעועית, Phaseolus vulgaris , ממשפחת הפרפרניים ומיני חלמית, Malva sp., ממשפחת החלמיתיים המהווים פונדקאים לט"א . לפיכך חשוב לאתר בכל ארץ אליה פולש המזיק את הפונדקאים המקומיים שלו מתוך מצמחי התרבות וצמחי הבר.
הנזק בעגבניות
הזנת הזחלים על העלוה פוגעת בפעילות הפוטוסינתטית של הצמח, דבר המוביל לפחיתה ביבול (תמונה 6). הפגיעה בקודקודי הצמיחה פוגעת בהתפתחות התקינה של הצמח והנבירה של הזחלים בפירות גוררת אילוח משני בגורמי מחלה הגורמים לרקבון בפרי (תמונות 8 ,7), דבר שמוביל להפחתת היבול עד כדי 100%. בנוסף נגרמת בכל העולם הגדלה של עלויות היצור כתוצאה מהצורך בהדברת המזיק. חוקי הסגר חמורים גרמו לעליה עולמית בעלויות של האריזה, האיחסון וההובלה. ובארצות רבות נגרמה פגיעה בממשק הדברה משולבת שעד הופעת המזיק היה מבוסס בעיקר על אויבים טבעיים ומעט מאוד תכשירי הדברה. שינוי ממשק זה שהתרחש בכל הארצות אליהן הגיע המזיק וגרם לנזקים סביבתיים כבדים וגרם להופעת עמידות של המזיק כנגד תכשירי ההדברה הקיימים.
הדברה ביולוגית בארץ
בתצפית שערכנו בחלקה ללא שימוש בתכשירי הדברה בחוות גד"ש שבגליל העליון מצאנו 4 מינים של צרעות שהטפילו זחלים של טוטה אבסולוטה שני מיני צרעות ממשפחת הברקונידים Habrobracon hebetor Say (Braconidae) ו- Habrobracon sp. nr. nigricans ושניים מהיוליפידים Hemiptarsenus ornatus (Nees 1834) (Eulophidae) ו- Sympiesis sp. nr. flavopicta Boucek 1958 שיעור ההטפלה הגיע ל 26%. מבין הטורפים מצאנו בכל השדות בהן דגמנו את הרכנף N. tenuis (נזידיוקוריס) הידוע כאויב טבעי יעיל ביותר של ט"א. בדגימות שערכנו שכיחותו בשדות מסחריים נעה בין רמה נמוכה של 0.06±0.5 פשפשים לצמח לשדה, לבין רמה גבוהה של 0.04±2.30 פשפשים לצמח לשדה. בחלקה בה לא השתמשנו כלל בתכשירי הדברה שכיחותו הגיעה גם ל20 פרטים לצמח והושגה הדברה מלאה של המזיק ללא שימוש בתכשירי הדברה.. בניסוי מעבדה נמצא שנקבה בודדת מסוגלת לטרוף כ220±32 ביצים וזחלים בממוצע בשבוע ושהפישפש הינו טורף יעיל ביותר של המזיק מאחר ויעילותו עולה עם העליה בצפיפות הטרף.
בשלב זה ניראה שאוכלוסיית האויבים הטבעיים בארץ כוללת מינים שהסתגלו למזיק החדש והם יעילים בהדברת הט"א. שימור אוכלוסית המועילים מאפשר לשמור את אוכלוסיית המזיק מתחת לסף הנזק הכלכלי בשדות של עגבניות לתעשיה. בניסוי שערכנו בשטחי עגבניות לתעשיה בחוות עדן ביחד עם יעקב נקש,רבקה רביב, תמר אלון, ארנון אלוש וד"ר שמעון שטיינברג מצאנו שפיזורים יזומים של הרכנף במינון של פרט לצמח מיד אחרי השתילה הובילו להפחתה מובהקת בנזק לפירות במהלך העונה ולפרי נקי לחלוטין בקטיף בהשוואה לטיפולי הביקורת המשקית.