זבוב פירות ים תיכוני

זבוב פירות ים תיכוניהמין זבוב פירות ים-תיכוני, Ceratitis capitata weidmann 1824, משתייך לסוג Ceratitis ממשפחת הפריזבוביים (Tephritidae). במשפחה כלולים למעלה מ-4000 מינים, כאשר בישראל מיוצגים כ-85 מינים. מקובל להניח כי מוצא המין מאפריקה וממנה התפשט לכל אגן הים-התיכון, אירופה, מרכז ודרום אמריקה, אוסטרליה ואיי האוקיינוס השקט. החרק הינו רב– פונדקאי ובעל סבילות אקלימית רחבה (טרופי וסוב-טרופי) ולכן נחשב למזיק קוסמופוליטי.
זבוב הפירות הים-תיכוני מתועד כמזיק ליותר מ-300 מיני פירות וירקות, בדרגות רגישות שונות. הטלת הביצים מתבצעת תוך החדרת איבר ההטלה דרך קליפת הפרי וגורמת לנזקים מכאניים, בנוסף לפעילות רימות וריקבון משני אשר מקורו בפתוגנים. עקיצת המזיק את הפרי מתבצעת בשלבי הבשלה שונים ותלויה בזמינות הפונדקאים במרחב. כשאר הזבובאים, החרק הינו בעל גלגול מלא, משמע מחל את חייו כביצה המוטלת בפרי, ממשיך כזחל (רימה) הניזון מרקמת הפרי, מתגלם בקרקע ומגיח כבוגר. משך דור נע בין 28 ל-120 יום ותלוי בתנאי הסביבה (אקלים, מזון, מצע הטלה וכו').
זבוב פירות ים-תיכוני בוגר, ניזון מסוכר אשר מקורו בטל דבש וספיחי פירות, וחלבון אשר מקורו בצומח ובהפרשות בעלי חיים. נמצאה גמישות רבה בהזנת החרק והשפעותיה על השרידות. לזבוב הפירות אויבים טבעיים רבים כגון: עכבישים ((Arenae, צרעות טורפות (Vespoidea) וצרעות טפיליות, וציפורים (סנוניות, בולבולים). בנוסף, לזבוב הפירות הים-תיכוני ישנם טפילים אובליגטורים ולא-אובליגטוריים בהם צרעות טפיליות (Fopius arisanus; Fopius ceratitivorus; Psyttalia concolor; Diachsmimorpha krausii), נמטודות ואחרים, אשר מטפילים את החרק בשלבי התפתחות שונים.
התנהגות הזבוב הבוגר מושפעת מסיכוני טריפה, עוצמת הארה (קיטוב האור, עננות) וטמפרטורת הסביבה. בשגרה, ימצא זבוב הפירות בחלקו העליון של העץ, ובאזור פנימי ומוגן. הזבוב נוהג לעמוד על צידם התחתון של העלים, תוך כך שהוא מסתתר מחום השמש בקיץ, או מפנה גופו אליה בחורף. עם הגעה לבגרות מינית, מתקבצים מספר זכרים לקבוצה – "לק" (Lek) המצויה באזורים שונים ע"פ העץ, בהתאם לתנאי הסביבה. הזכרים מפרישים פרומון המושך את הנקבות אל הקבוצה, ומבצעים מצגי חיזור (calling) כדוגמת נפנוף בכנפיים, אשר נועדו למשוך את הנקבה. לאחר היענות הנקבה, תתבצע הזדווגות האורכת בממוצע כשעה וחצי. שיעור מסוים מן הנקבות מבצע הזדווגות נוספת במהלך חייו.
בישראל, ככל הידוע, לא מתקיימת תחרות בין-מינית בין זבוב הפירות הים-תיכוני לזבובי פירות אחרים. אולם באזורים בהם נוכחים מינים נוספים דרך קבע, מתועדת תחרות בין מינים אשר הובילה להתמיינות וחלוקה בפונדקאים ובאזורים גיאוגרפים.
לזבוב הפירות הים-תיכוני יכולת הפצה אקטיבית קטנה יחסית לזבובי פירות אחרים: מתצפיות של שיחרור ולכידה חוזרת עולה כי מרבית הפרטים באוכלוסייה אינם עוברים מרחק העולה על מאות מטרים. דינאמיקת האוכלוסייה בזמן מתבטאת בחפיפת הדורות ובשינויים בהרכב הגילאים באוכלוסייה. הדינאמיקה מוכתבת על ידי תנאי הסביבה (טמפרטורה, מזון, זמינות פונדקאי להטלה) וגודל האוכלוסייה (במצבי ההתפתחות השונים). דינאמיקת האוכלוסייה במרחב מושפעת מזמינות הפונדקאים באתר, יכולת ההפצה של פרטים באוכלוסייה, ומהטרוגניות הסביבה. בסביבה בה גדלים מטעים שונים הסמוכים זה לזה, במידה המאפשרת הפצה של זבוב פירות ים-תיכוני, תתכן תנועה של אוכלוסיית המזיק בין הפונדקאים, על פי זמינותם. מקובל על ידי החוקרים כי אוכלוסיית הזבוב קבועה אזורית ואינה מבצעת מהלכי הגירה למרחקים גיאוגרפים גדולים. כמו כן, לא אובחנה במזיק תנועה כיוונית לפי מרחק, אלא התפשטות בעקבות פונדקאים.

תרשים התפתחות ב °c 25 במעבדה :

  1. ביצה – זחל : 2-3 ימים
  2. זחל (רימה: דרגות 1-3) – גולם: 6-10 ימים
  3. גולם-בוגר: 6-15 ימים
  4. בוגר: 2-170 ימים