מאת:
אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח וגנים בוטנים
שמעון ביטון, מ.מ. ראש תחום הגנת הצומח
שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
חדקונית הדקל האדומה פרצה לתודעת הגננים במרץ 2009, עת נצפתה לראשונה בתחומי העיר נהריה, בעצי תמר קנרי נגועים. במהרה התברר שהחדקונית חדרה למקומות נוספים, ומאז התפשטה לשאר חלקי הארץ. לכל העוסקים במלאכה היה ברור שיש לשלב כוחות, וגורמים שונים במשרד החקלאות ומחוצה לו מנסים ביחד לבלום את הפגע.
תחום הנדסת הצומח וגנים בוטנים ותחום הגנת הצומח בשה"מ, משרד החקלאות, פועלים יחד עם מנהל המחקר החקלאי והשירותים להגנת הצומח כדי להעלות את מודעוּת הגננים להתפשטות הנגע. עד כה התקיימו כ-50 כנסים בנושא, פורסמו כתבות בעיתונים המתאימים, קוּדם פרסום הנושא באמצעי התקשורת באמצעות דוברת המשרד והוכנו הנחיות לטיפול.
גופים ציבוריים ואנשים פרטיים המטפלים במזיק בהתאם להנחיות מצליחים לשמר את הדקלים. עם זאת ולמרות מאמצינו, המידע בדבר התפשטות החדקונית לא הגיע לכלל הציבור, והיו גם כאלו שהמידע הגיע אליהם והחליטו שלא לטפל בעצים. כתוצאה, מתו דקלים קנרים רבים ברחבי הארץ.
בחודשים האחרונים החלו להתקבל דיווחים על כך שהחדקונית הרחיבה את טווח פעולתה, ובנוסף לתמרים קנרים נמצאו גם דקלי תמר מצוי פגועים. בעוד עצי התמר הקנרי נשארים לעמוד גם לאחר תמותה, עצי התמר המצוי הנתקפים על ידי החדקונית עלולים לקרוס עוד לפני שמבחינים בסימני נגיעות. הדבר מעלה חששות רבים בקרב גננים, ואלו החלו להימנע משתילת דקלים בנוי.
למרבה הצער, החומרים המורשים כיום לשימוש כנגד החדקונית בגן הנוי ומופיעים בדף ההנחיות הינם כימיים בלבד. אנו מקווים כי בזמן הקרוב יאושרו לשימוש חומרים ידידותיים יותר לסביבה להדברת הפתוגן ומיגורו, ונוכל לשנות את ההמלצות בהתאם.